הבזאר התורכי

בהן עכו הייתה נטושה לחלוטין במשך 450 שנה, וזאת מאז שנת 1291 עת סולקו הצלבנים ממנה. לאחר תקופה זו נבנתה עיר חדשה מעל שרידי העיר הצלבנית. את מפעל הבנייה התחיל שליט בדואי, דאהר אל-עומר (1775-1750), אשר הקים בגליל ממלכה עצמאית והפך את עכו לבירתה. הוא חידש את חומות העיר, ניקה את הנמל ובנה בעיר את ארמונו הפרטי.

בשנת 1775 צר על עכו קצין עות'מאני מצרי בשם אחמד אל-ג'זאר והוציא להורג את דאהר אל-עומר כמורד בשלטון העות'מאני. אחמד אל- ג'זאר המשיך את מפעלו של דאהר אל-עמר וביסס את עכו כעיר מסחר מרכזית של האזור כולו. בתקופתו נבנו בעיר מסגדים, בתי מרחץ (חמאמים) חאנים ובזארים רבים לשירות אזרחי העיר.

הבזאר התורכי נבנה בסוף המאה ה-18 כשוק עירוני לשירות האוכלוסייה המקומית. השוק ננטש בשנת 1948 עם כיבוש העיר העתיקה על ידי צה"ל ונפתח לאחרונה כבזאר בעלי מלאכה ואמנות זעירה.

בבזאר נמצאות היום חנויות קטנות, המתמחות במכירת מזכרות ודברי אמנות לתיירים.

הבזאר פתוח במשך כל ימות השבוע עד השעה 18.00. בתקופת הפסטיבלים הוא פתוח לציבור הקונים עד שעות מאוחרות יותר.

השוק הלבן (שוק אל-עביאד)

שוק שנבנה על ידי דאהר אל-עומר, נהרס בשריפה ושוקם על ידי סולימאן פחה ב-1817. קרוי כך על שם אבן הגיר הלבנה ממנה נבנה.

השוק יוצא דופן באופיו, שכן הרחוב והשוק מתוכננים כיחידה אחת. תכנית המבנה כוללת אולם תווך העשוי קמרונות מתמשכים הסוככים על הרחוב, ו"סיטראות" בצדדיו, שבו חנויות קטנות  מכוסות קמרונות חביתיים. הקמרונות הגבוהים במרכז, הפתחים והאור מעניקים לשוק אופי קליל וחינני. הסיטראות הולכות ונעשות צרות כמעט באופן אחיד בכיוון העיר, בעוד רוחב אולם התווך אחיד לכל אורכו.

רח' השוק

רחוב השוק הוא הנתיב הראשי בעיר העתיקה, המוביל מצפון לדרום. בתקופה הצלבנית הוביל רחוב זה משער ההוספיטלרים בצפון בנתיב השוק או דרך המלך (Via Regis) עד אזור הנמל.

כיום ממוקם בנתיב זה השוק המרכזי של עכו העתיקה - שוק צבעוני שבו דוכנים רבים של דגים,  מיני מתיקה מזרחיים, פרפומריות וחנויות תבלינים מקוריים.

השוק עובר תהליך של שיקום ושיפוץ החנויות, החזיתות ונתיב ההליכה.

בצדו הדרומי של השוק מצויים שני אתרים יהודיים חשובים: בית פרחי ובית כנסת הרמח"ל.

השוק פתוח במשך כל ימות השבוע עד השעה 18.00.
בתקופת הפסטיבלים הוא פתוח לציבור עד שעות מאוחרות יותר.

חברה לפיתוח עכו